Lior Dangoor, 33y, diagnosed 06/07, RCC, clear cell, Stage IV, grade 3.
Mets to opposite (right) adrenal, spine, ribs, pelvis, lungs.
 
6.8
2014
 

אהבה בימי סרטן
Love in the Time of Cancer

May 11th, 2009

ביום שני שעבר, 04/05 שומשומית ואני התחתנו.
עלינו על מטוס, טסנו לקפריסין והתחתנו.
בדרך כלל לוקח לי כמה פסקאות להגיע לעניין אבל לא הפעם.
מאז אני כל כך רוצה לכתוב אבל פשוט לא יכול.
אני מרגיש שיש לי כל כך הרבה מה להגיד אבל לא יוצא לי כלום.
החתונה הזאת בקפריסין לא עברה עלינו בקלות ואני די שמח שלקח לי כל כך הרבה זמן עד שישבתי לכתוב כי עכשיו אני מפויס ושלם יותר עם הדברים.

בעצם, הכל התחיל בנורית.

כן, כן, לפני שבע שנים היא פנתה אלי בעבודה ואמרה לי שחברה טובה שלה עובדת עם מישהי נחמדה ושמה תמי ושנראה להן שאנחנו מתאימים.
למה מתאימים? כי היא צרפתייה, לומדת פילוסופיה ואוהבת לשתות.
ואז נתנה לי פתק עם מספר טלפון.

אבל זה לא מה שרציתי להגיד.

אז הכל התחיל בנורית.
לפני שלושה שבועות, יום לאחר חזרתנו מצרפת התקשרה אלי ואמרה לי שיש משלוח בליווי בלדר מקפריסין.

אני מבולבל ומבלבל היום נכון? אני מתנצל מראש.

בעבודתי, אנחנו מתמחים בהעברת מח עצם להשתלה (לחולי סרטן) בליווי בלדר.

אני אקצר ואומר שהרעיון להתחתן הבשיל לאחרונה מסיבות טכניות.
לשומשומית ולי, בין אם נחיה חיים משותפים ארוכים או לאו, יש תכניות משותפות מסוימות ועבורן התלבטנו אם לעגן את יחסינו בהסכמים משפטיים או להקל על העניין ולהתחתן.

האפשרות לנסוע לקפריסין במסגרת העבודה הקלה על ההחלטה.

לפני שנסענו התרגשתי. כבר חשבתי על מה ואיך אכתוב בבלוג שהפך לחלק בלתי נפרד מחיי ואז חשבתי על כותרת:
“אהבה בימי סרטן” כמו הספר ההוא “אהבה בימי כולרה”.

והייתי מוצף ברגשות אהבה מלטפים.

אני יודע שזה נשמע מוזר אבל מאוד התרגשתי מהעובדה שחתונתי כרוכה במשלוח של מח עצם לחולה סרטן. ראיתי בזה משהו מאוד סמלי, סמל לחיים שאני חי,
אהבה גדולה וסרטן גדול.

המצחיק הוא שבכל שנות עבודתי תפעלתי מאות משלוחים כאלה, נשאתי בעצמי עשרות ותמיד המשלוחים האלה מיוחדים, חדורי קדושה, משלוחים להצלת חיים. תמיד מלווים במתח, בשיחות טלפון בשעות הקטנות של הלילה ולא פעם חשבתי לכתוב על עלילות הבלדרים והנה, אני מתחתן וכמה שעות לאחר הטקס, כשאני עונד טבעת נישואין טרייה אני אוסף משלוח מח עצם להשתלה.

על קפריסין והחתונה לא ארחיב. החתונה הרגישה קצת כמו שיר של ברוס ספרינגסטין והאי הזה הוא פשוט… אני אהיה נחמד ואשתוק.

מלאך המוות, שהולך איתנו לכל מקום ממש לא אהב שנסענו לקפריסין.
הוא התרגל לגבינות של נורמנדי ולשדרות ההוסמניות של פאריס ולא הבין איך לקחנו אותו לחור שכזה. הסברתי לו שזה היה למטרה טובה ושאנחנו עוזרים לעוד חולה סרטן. הוא דורש פיצוי. חוויה מתקנת.

אני רק אומר שישה דברים:

1. תמר שרון ואני נשואים.
2. כן, כן, תמר שרון ואני נשואים.
3. יש לנו טבעות נישואין מהממות.
4. האי קפריסין הוא אי לא משהו, אבל הקפריסאים הם אנשים מאוד נחמדים.
5. אנחנו נחגוג את חתונתנו במועד עתידי קרוב עם כולכם באופן ראוי ביותר.
6. השימוש במונח “מועד עתידי” מפחיד אותי מאוד.

אז חשבתם שזה כל כך פשוט?
ממש לא.

עוברים עלינו ימים קשים מאוד.

שבוע לפני שנסענו ביצעתי מספר בדיקות דם שחזרו עם קפיצות מדאיגות.
מדובר בעיקר בסמנים דלקתיים (ESR ו CRP) שמאפיינים גם תהליכים סרטניים, ושהם היו מאוד גבוהים בתקופת גילוי הסרטן. הדבר המרגיע היחידי היה שהמרקר CA 15.3 שהיה מאוד גבוה אצלי לא קפץ בהתאמה ולכן יכולנו לשייך זאת אולי לאיזו דלקת אחרת בגוף, אולי באוזן, או בעפעף או בציפורן.

חזרתי על הבדיקות לפני שטסנו לקפריסין והבדיקות עדיין היו גבוהות (ה ESR אמנם ירד קצת אבל עדיין מאוד גבוה) ומדאיגות.
לא קיבלנו את כל התוצאות לפני הטיסה ובעודנו משחקים ניצבים בקליפ של הבוס בקפריסין ועוברים מטקס באנגלית לאיסוף מח עצם להשתלה, אנחנו מוצאים עצמנו מתפללים לכשנחזור לארץ, נגיע הביתה, ננשק את החתולות, נדליק מחשב בכדי לבדוק תוצאות ונראה כי טוב ונירגע.

אז חזרנו הביתה, עייפים, נישקנו את החתולות ועל השולחן מונח זר פרחים יפיפה.
פתחנו את המקרר ומשפחתי היקרה הפתיעה אותנו והשאירה לנו שוקולדים, בקבוק שמפניה קטן מונח בשמפניירה יפה ושתי כוסות.

מתנה לזוג האוהב הצעיר, פרחים, שוקולד ושמפניה.
תשתו ותאכלו, מלאי תשוקה, פזרו את עלי הורדים, טרפו את השוקולד, תתנשקו בלהט, רוצו לחדר השינה אוחזים בבקבוק והכוסות…

אז זהו שלא.

הזוג הצעיר מדליק את המחשב, רואה את תוצאות בדיקות הדם ולא מבין.

תיקון. רואה ולא רוצה להבין.

כל המדדים קפצו והפעם איתם גם המרקר CA 15.3.
כל המדדים עומדים על ערכים גבוהים שהיו בתקופה שלפני הניתוח.

התפרקנו לגמרי.

מה התוצאות אומרות? אנחנו לא יודעים.

כמובן שנפגשנו עם האונקולוג שלנו ואנחנו כולנו דואגים. לא בהיסטריה אבל דואגים.
אני האמת די בהיסטריה כי לא נראה לי שיכולה להיות סיבה אחרת לתוצאות כאלה אלא התקדמות המחלה. סיכמנו איתו שאחזור על בדיקות הדם היום ונמשיך משם.
אם התוצאות עדיין מדאיגות, נעשה CT דחוף לבירור המצב.

איך אוכל להסביר לכם את העובר בראשי? בנפשי?

מה זה אומר אם המחלה מתקדמת?

אני מוצא את עצמי ממשש את עצמי בטירוף כל היום מחפש איפה היא הגרורה החדשה,

בכבד? בלבלב? איך בכלל ממששים את הלבלב?

כואב באגן, אולי באגן? אבל שם כבר יש גרורה, אבל אולי היא גדלה?

אולי בברך? כאב לי שם היום

אני משתעל, אולי הריאות שלי מלאות גרורות?

אולי בראש? רק לא בראש…

מה זה אומר מבחינת טיפולים? למי בכלל יש כוח לעוד טיפולים?

כמה זמן נשאר לי? שלושה, ארבעה חודשים?

יש לי כל כך הרבה עוד מה לעשות. כל כך הרבה לכתוב.

יש לנו תוכניות. אסור עכשיו, פשוט אסור.

אהבה בימי סרטן. סרטן בימי אהבה.

פגשנו את האונקולוג רק לכמה דקות וזה כבר מספיק בכדי להתרגש.
ושפגשתי אותו שוב זה הדהד בראשי, איך האדם הזה, המדען, החוקר, הרופא המסור, עם החיוך הכל כך גדול, איך הוא נמצא איפה שהוא נמצא?
למה הוא בחר במה שהוא בחר?

וכבר מזמן הבנתי שמי שבאמת התברך באהבת אדם יתכן ובחר לטפל בהולכים את דרכם האחרונה…

את הספר המקסים של גארסיה מרקס על סיפור אהבה בימים של מחלת הכולרה קנתה לי חברה טובה שעבדה איתי.
זה היה לפני שהכרתי את תמי, בתקופה שחיפשתי אהבה.
היא כתבה לי הקדשה,
משהו כמו “ספר על אהבה, לאדם שאוהב לאהוב, שאוהב אהבה”

אבל האמת, מה אני ידעתי על אהבה?

תמי לימדה אותי ועדיין מלמדת אותי מה זאת אהבה.

לא חשבתי שיש כזאת אהבה טוטאלית.
לפעמים זה אפילו הבהיל אותי.
שומשומית עצרה את חייה, עצרה את לימודיה והיא נאבקת על חיי, על חיינו.

חתונה? הסכם? טקס?

היה לא מדהים בקפריסין יא ילד עיראקי מפונק? זה הרי הכל שטויות

איזה טקס ינציח את מאות המאמרים שהיא קראה?
את כל האי מיילים שהיא שלחה?

איזה הסכם ינציח את הימים והלילות שהיא לא הסכימה להיפרד ממני לשנייה לפני ואחרי הניתוח. ישנה לידי במיטה סמוכה. עוד לא התאוששתי והיא כבר הלכה להיפגש עם הרופא על הטיפול הבא.

מה יתאר את הטוהר והיופי של הנפש שלה שהיא חיתלה אותי, ניקתה אותי וליטפה אותי שהייתי מאושפז, נפוח מנוזלים, מסריח מצואה, רועד כמו רעידת אדמה והדופק שלי דוהר כמו קטר מטורף והיא מלטפת אותי ואומרת לי

“הכל בסדר, זה עוד מעט נגמר, הכל בסדר, הוני בוני שלי, הכל בסדר”

וגם עכשיו, בימים המטורפים האלה היא מחזיקה אותי שפוי ואני אותה.

אלו הם חיינו.

סרטן גדול ואהבה גדולה.
עצב גדול ושמחה.

אז מה עושים עכשיו? הולכים לישון כי מאוחר ועוד כמה שעות יש בדיקות דם חשובות ושומשומית כועסת שאני כותב עד מאוחר ואנחנו נשואים עכשיו אז אסור לי לא להקשיב לה.

ומקווים שהבדיקות יהיו טובות. ומתפללים, ואוהבים.

אז אני מסתכל על הבלוג המקסים הזה שנבנה בהמון אהבה.
ואני אוכל מהפירות ששלחו לי מהעבודה ומסיים במילים שכתבה לנו השבוע כריסטין, אימא של אשתי היקרה:

“תמי וליאור הכל כך יקרים ואהובים,
הייתי רוצה לתת לכם את הכתפיים הרזות שלי, אחת בכל צד, ולהגיד לכם:
תבכו, תבכו את כל מה שאתם יכולים, לכמה זמן שאתם צריכים, עד שלא יהיו יותר דמעות… ואז תרגישו קצת יותר טוב, קצת קצת אבל זה כבר שווה, ואז יהיה לכם יותר כוח, מספיק כוח כדי להמשיך ללכת בדרך הכל כך קשה שלכם”

lt1

lt2

lt4

23 Comments | Leave a Comment

ליאור הייתה תמיד מיוחד רגיש וחכם ביותר

Comment by ido sharabani — October 17, 2010

וואו!
הגעתי לכאן כשחיפשתי את מילות החיפוש “בלדר מח עצם” אחרי שהחלטתי שאני מעוניין לעבוד כשליח.
נשארתי בגלל הסיפור המדהים, הכנות והרגש שנשפכו אל תוך המקלדת ומשם אלי.
גם אם לא אשיג את מבוקשי, בכל זאת היה שווה לחפש כדי להתקל בסיפור היפייפה שלך, היום אנחנו 7 חודשים לאחר שפרסמת, ולא נותר לי אלא לקוות ששלומך בסדר ושחדשות טובות מתדפקות על תיבת המייל שלך בימים האחרונים.

רגשת אותי.
תודה!
תומר נאור

Comment by תומר נאור — December 3, 2009

Mazal Tov, You look happy together !! I am happy for you too !

Comment by Yoav — October 8, 2009

מזל טוב לזוג המקסים ליאור ותמי
מי יתן ותדעו רק ימים של אושר ובריאות.
האהבה שלכם כל כך מרגשת, יחד עם כל הכאב והקושי
שאתם נאלצים לעבור
תמשיכו להיות כאלה חזקים ואוהבים
מדודה מרגו

Comment by מרגו ויעקב חקק — May 13, 2009

Congratulations to Lior and Tami!!!!!!

Comment by Andrea — May 13, 2009

I arrived in israel the day before your wedding, I did not call as I knew you had a big week. But i have been wishing you were married because you were truly married so no matter how hard the day was, I am happy you went and did it.
You speak with such devotion of Tami but it is clear to me the devotion she has for you because of your pure soul and your mutual love that is necessary in this world when we need hope.
I am back in london now, grateful for my retreat in israel. I just love my visits there.
I have another wish, to see your beautiful writings published. The hope it would give others is impossible to measure as is your ability to embrace every single moment.
Thank you again for sharing, with love, lizzie

Comment by lizzie — May 12, 2009

Sunitinib (Sutent)

Sunitinib also blocks several tyrosine kinases, but not the same ones as sorafenib. This drug is a pill that has been shown to shrink or slow the progression of kidney cancer in many cases. It attacks both blood vessel growth and other targets that stimulate cancer cell growth. The most common side effects are nausea, diarrhea, changes in skin or hair color, mouth sores, weakness, and low white and red blood cell counts. Other possible effects include tiredness, high blood pressure, congestive heart failure,, bleeding, hand-foot syndrome, and low thyroid hormone levels.

jimmy B

Comment by Jim Breitfeller — May 12, 2009

הי,
שמעתי מנעמי שהבדיקות החדשות טובות יותר – ורק אז היה לי האומץ להיכנס ולקרוא.
מה שיש לי להגיד זה “כוס אמק של הסרטן!!!!”
בעיני החתונה הזו היא עוד ניצחון קטן עליו.
אז יאללה – לאגור כוחות ולהמשיך עם התוכניות, אנחנו כאן מחזיקים אצבעות.
ללי

Comment by רוני וללי — May 12, 2009

Lior, Have you checked into Sorafenib.

Sorafenib (Nexavar)

This drug has been shown to slow the progression of the cancer in some patients with advanced disease. It acts by blocking both angiogenesis and growth-stimulating molecules in the cancer cell. Sorafenib does this by blocking several important cellular enzymes called tyrosine kinases that are important for cell growth and survival. It is taken as a pill. The most common side effects seen with this drug include fatigue, rash, diarrhea, increases in blood pressure, and redness, pain, swelling, or blisters on the palms of the hands or soles of the feet (hand-foot syndrome).

Comment by Jim Breitfeller — May 12, 2009

Tami and Lior,
Congrats to you both!!!!!!!!!
Hang in there.

Jimmy B

Comment by Jim Breitfeller — May 12, 2009

מזל טוב יקרים התמונות שלכם מקסימות ,ההחלטה נהדרת
שמחתי ובכיתי ונזכרתי בשיר של רוני סומק.אז הנה:
שיר אושר
אנחנו מונחים על העוגה
כמו בובות חתן וכלה.
גם אם תבוא הסכין
ננסה להישאר באותה פרוסה.

Comment by מירב — May 12, 2009

מזל טוב לזוג הטרי
אנחנו כבר בדרך שלכם אם כי אצלנו יהיה גם רב – מקווה שלא יריב איתי
אני מוכרח להודות שוב אתה מפתיע – והפעם בגדול ובחיוב
ועם כול כך הרבה פלוסים- אין מצב לחסר אהבה כל כך גדולה
ועלייך תמי מה אפשר להגיד ? כל מה שנגיד הוא כאין וכאפס לכוחות , תשומת הלב, האנרגיה , וכל התעצומות שאת מקדישה – במילה אחת אני אסכם – את מלכהההההה
אוהב אתכם ומזל טוב מכל הלב
ממני
רן לביא וטניה ( אישתי לעתיד -

Comment by cooshi — May 11, 2009

טוב! קודם כל מזל טוב!
שנית, דודה רחל ריגשה באמת הפעם בכוח ובהשראה!
כמו שאמרת ליאור-יש להן משהו יוצא דופן לפעמים -זיקה לחיים
וזו כמובן עברה גם אליך!
טוב, ותמי האדירה, התותחית, כל ההגדרות האלה כל כל לא יושבות לי טוב
עם תמי שאני מכיר שהולכת לספריה ואוהבת ממקום אחר.
והכתפיים מהברכה שהזכרת נשארו בזכרוני.

חנטריש-
a picture speaks a thousand words!!!
Keep believing!

Comment by Guy — May 11, 2009

לליאור ותמי היקרים לי כל כך,
חיכיתי שתכתוב ידעתי שיהיה הכי מרגש,
אתם כה אמיצים, אני שואבת מכם את החוזק.
חלומי בחציו התגשם …
“מה עם החצי השני ?”
תזכרו אמבטיות …
הלוואי שהמלאך הרע ישנה נתיב וילחם בסרטן ולא בליאור אולי ?
תהנו מאושרכם עכשיו כולנו לא נדע מה המחר
נתרכז באנרגיות טובות והעצב ייעלם והשמחה תקיף את עולמנו.
אני מקווה אני רוצה אתם ראויים לכל הטוב.
אמא.

Comment by אמא רחל — May 11, 2009

המון המון מזל טוב והרבה קולולו על החתונה!
מודה שכשהתאחדתם תחת קורת גג אחת במעוני הדל, לפני שנים ארוכות,
חשדתי שזה יגמר בחתונה, רק שלא בדיוק כך צפיתי אותה אז.
נקווה שגם החלמתך תתפתח בניגוד לציפיות ושנזכה עוד לאחל לכם בריאות גם ביום ההולדת הבא ובזה שאחריו ובחתונת הכסף ובכלל.

שתמשיכו להתיש את הסרטן באהבתכם ובאמונתכם.

נשיקות,
מיטל

Comment by Meytal — May 11, 2009

מזל טוב לזוג המקסים ,להתמסדותכם.
שתדעו רק אושר,הרבה אושר ואהבה.
המשיכו בדרכם האמיצה, הבוטחת ,החזקה ומלאת העוצמות ובטוח שתצליחו.
וליאור היקר,דיר באלאק, זכית באשה,רעיה שלא מהעולם הזה,זכית בגב’ תמי דנגור
….וואוו…! מה זה מצלצל נפלא השם הזה

שיהיה לכם בהצלחה גדולה ועצומה, כי זה מגיע לכם
אוהבים ומחבקים חזק,חזק
דליה וראובן

Comment by dalia & reuven dan-goor — May 11, 2009

וואו איזו התרגשות
מזל טוב ליאורי ותמי הנפלאים
מרגש ומעורר השראה לשמוע על האהבה החזקה
והנפלאה שיש לכם .מחזיק אצבעות ומחכה לשמוע בשורות טובות
אין אופצייה אחרת !!!!
אוהב
גילי

Comment by גילי — May 11, 2009

יקירי,

מזל טוב. באמת רעיון מוצלח. אני לא חסידה גדולה של נישואין אבל זה סוג של אמירה ואני באמירה הזאת כבר די הרבה זמן. אז שיהיה..
בכל אופן – שיהיה לכם במזל טוב ותהנו אחד מהשניה כמה שיותר. נראה לי שתמי הזאת היא פשוט משהו! אז לא ממש משנה מה יקרה – העיקר ששניכם זכיתם אחד לשני. זה לא מובן מאליו!!
נשיקות וחיבוקים ומקווה לתוצאות טובות
אורנה

Comment by אורנה — May 11, 2009

Emily Dickinson (1830–86)

LOVE is anterior to life,
Posterior to death,
Initial of creation, and
The exponent of breath. ”

AmirT

Comment by Amirt — May 11, 2009

מלאך המוות הוא בחור ציני עם לב של אבן, שלא אוהב רומנטיקה.
כשהוא רואה אנשים שאוהבים כמו שאתה ותמי אוהבים זה את זה, הוא נבהל ולפעמים עושה קצת צרות, שלא תשכחו שהוא עדיין לידכם.
אבל אני מאמינה באמונה שלמה שאתם יכולים להתיש את מלאך המוות.
זה עולה בדם, יזע ודמעות, אבל זה אפשרי.
למרות הנסיבות הלא נעימות, אסור לשכוח שזה פוסט על חתונה,
ולאור זאת אני מרשה לעצמי להיגרר למצב רוח ורדרד וקישטי:
שתמשיכו להאיר זה את חייו של השני
עוד הרבה הרבה שנים.

Comment by נעה — May 11, 2009

We all believe in you — you are incredibly strong people. Don’t be gutted by Cyprus and the ceremony. What counts is what;s in your hearts.

Comment by Nam — May 11, 2009

ליאור אחי אהובי
ותמי גיסתי הטרייה והמדהימה

החוסן האהבה והעוצמות האדירות שיש בכם יובילו רק לטוב יותר
גם אני מאמינה בכך.
אני מדברת עם מלאך המוות,
שואלת אותו אם לא נמאס לו כבר ממך… מחכה ממנו לתשובה.
בינתים תמשיכו לאהוב חזק חזק חזק חזק
ואני ממשיכה לשלוח חיבוקים כח אור ואהבה
דלי

Comment by dali — May 11, 2009

תהיה חזק ותאמין, ולו רק בגלל שיש כל כך הרבה שמאמינים. מי שקורא את הבלוג מאמין, החברים מאמינים, שומשומית, המשפחה, ואני בטוח שכל מי שאי פעם פגשת או שעזרת לו או הכיר אותך לשנייה, מאמין.
אוהבים אותך ומאמינים.
נ.ב. לא שוכח את דיאנה…

Comment by רוני וללי — May 11, 2009

Leave a comment




 
 

 
26.10.09
   
WBC2.2
Hemoglobin11.6
Platelets187
Creatinine0.8
CRP1.7
ESR90
CA 15.331.3
The Official Beatles Website Sipur Pashut Book Store בצק אלים- הבלוג למתכונים
מרתה סטיוארט
החנות של מוג'י
אוליה - בוטיק למוצרי שמן זית #
# #
#
#
CREATED BY
RER
 
  Powered by WordPress