Lior Dangoor, 33y, diagnosed 06/07, RCC, clear cell, Stage IV, grade 3.
Mets to opposite (right) adrenal, spine, ribs, pelvis, lungs.
 
6.8
2014
 

שהסטטיסטיקה ואני מפטפטים
When the Statistics and I Chat

May 21st, 2009

לפוסט הזה יהיה פוסט המשך.
אני מקווה.
בשבת שעברה הלכנו לראות סרט בסינמטק.
לפני תחילת הסרט עמדה אישה נחמדה על הבמה ואמרה לכולם שהיא מקווה לראותנו שוב כאן איתה בדוקאביב 2010. הרגשתי צמרמורת קלה.

אירועי השבועות האחרונים מעוררים בנו שוב ושוב את ההבנה וההכרה שיום אחד אנחנו נפתח את המחשב ונראה שבדיקות הדם קפצו או עלו משמעותית.
ויעבור שבוע ונחזור על הבדיקות והן ימשיכו לעלות.

וניבהל.

וניסע לירושלים לבצע בדיקת CT דחופה.
ובבדיקה נפחד, ולאחר הבדיקה תהיה שיחה.
והשיחה תהיה קשה, ונשמע בה את מה שאנחנו לא רוצים לשמוע.

ופה, בבלוג הזה אני אכתוב שהמחלה התקדמה.

למה?

כי זהו טבעו של הסרטן. לגדול ולהתפשט.

מה לעשות?

לבכות ולהבין. להבין ולבכות.

כולנו כבר יודעים מה זה סרטן. נקרא לו בשם כזה או אחר,
מחלה קשה או רכה, מקושקשת או חביתה.

ושאנחנו שומעים סרטן, אנחנו אוטומטית חושבים על זמן.

כמה זמן, אף אחד לא יודע במדויק, אבל זמן וסרטן הם כמו שדות מגנטים מנוגדים.

האחד גודל, והשני אוזל.

כמה זמן אני יכול להמשיך להיות יציב? אף אחד לא יודע אבל יש סטטיסטיקה.
ואם חלילה הסוטנט מפסיק לעבוד ואז עוברים לטיפול אחר?
גם אז, אף אחד לא יודע אם טיפול נוסף בכלל יעבוד ו… יש סטטיסטיקה.

ורגע, מה לגבי אנשים שעשו ניתוח, HD IL2, סוטנט וחיסון. מה אז?
אף אחד לא יודע ו… לא בטוח בכלל שיש סטטיסטיקה.

והסטטיסטיקה, היא שם והיא לא אוהבת את שמה.
היא עצובה. היא עומדת בפינה.
היא אומרת שלא אוהבים אותה ומאשימים אותה בדברים שמעולם לא עשתה.
היא לא עושה כלום. היא רק עומדת מהצד ורושמת. ומאזינה.
והיא מאוד נדיבה, כי כל פעם ששואלים אותה מה היא רשמה, היא תמיד עונה.

:שהסטטיסטיקה ואני מפטפטים היא אומרת
ליאור חמוד שלי, תתעורר, תפקח את עיניך הגדולות ותתעורר.
הרי ניצלת כל דקה של חסד שיש לי לתת לך,
ואולי ישנו מקום שאני יכולה לתת לך קצת יותר…
אולי… אולי… (והיא לוחשת בשקט) אולי אפילו לצאת מזה…
תתעורר, למה אתה לא קם ומחליט לעשות מעשה?

ואני שואל אותה, על מה את מדברת? על מח עצם?
אבל היא לא עונה כי הסטטיסטיקה לא מחליטה.

ואני אומר לה
אבל את יודעת כמה קטנים הם הסיכויים, וכמה גדולים הם הסיכונים, ומהם שיעורי התמותה… הרי את היא סטטיסטיקה.

והיא עומדת שם, דומעת ואומרת שהיא רק שליחה.
היא רק סופרת את הנתונים.

אך מתעקשת
להזכיר לי
שהיא תמיד
אבל תמיד
מכילה גם תקווה.

שהסטטיסטיקה ואני מפטפטים אני מקשיב לה והיא מאוד ברורה.

אני אומר לעצמי, ליאור, אתה בחור צעיר, אם יש טיפת סיכוי אתה חייב ללכת על זה.
למה אתה מבזבז את הזמן שלך על עוד כמה חודשים? שנה?

קח החלטה. הימור. הכל או כלום. יאללה.

אבל אני פוחד. וקופא. ופוחד וקופא. ואין לי את הכוחות להחליט.

סרטן היא מחלה שאוכלת אותך מהר או לאט. לאחרונה, אני לא בטוח מה עדיף.

השתלת מח עצם, כאופציה טיפולית היא סוג טיפול שתופעת לוואי מאוד אפשרית שלו היא שהשתל דוחה את הגוף ואז המוות הוא מאוד קשה ומכוער.

להחליף מחלה קשה אחת במחלה קשה אחרת?
אולי בכלל להוסיף מחלה קשה נוספת לעוד מחלה קשה?

אבל אם יש סיכוי? אולי יש סיכוי.

אבל אני לא יכול להחליט.

סרטן? מה זה סרטן? למה סרטן? אני בסך הכל רוצה לחיות.
מה לי ולכל ההחלטות האלה?

אני בסך הכל ילד די פחדן.

אני קפוא, מהסס, מפחד וכואב. יושב על הספה ומשחק באבלס.

10 Comments | Leave a Comment

עשה לי רע לקרוא את הפוסט הזה
יצאתי החוצה מהמשרד
לעשן סיגריה
והתחילו לזלוג לי דמעות
ואפילו מגרד קצת בגרון מחנק קל

עוד מעט אלך לעשות ניקוי פורט
ואחרי זה אלך לשתות הפוכון
ולהסתכל קצת על העץ

Comment by דןדן — May 26, 2009

ליאור, הדבר האחרון שהייתי אומרת עליך זה שאתה פחדן אבל גם אמיצים פוחדים לפעמים, זה לפעמים דורש יותר אומץ מאשר לא לפחד
תמשיך להיות כנה ואמיץ

Comment by Michal — May 22, 2009

איזה חברים מדהימים יש לך, ליאור. פשוט … אין מילים.
אני לא מבינה כלום בסטטיסטיקה. אבל אני כן מבינה באנשים. ואם מישהו יכול, זה אתה. באמת. באמונה שלמה, עגולה, ומושלמת.
ככה.
נשיקות

Comment by kira — May 21, 2009

הסטטיסטיקה קיימת כדי שישברו אותה, לא? הרי יש כל כך הרבה דוגמאות למקרים שבהם היא אמרה דבר אחד ובמציאות קרה דבר אחר.
וכמו שכתבו מעלי, הסטטיסטיקה לא לוקחת בחשבון אהבה, אנרגיות טובות ואנושיות. ומזה יש לך בשפע.

Comment by נעה — May 21, 2009

נזכרתי בדבר
אחד מהעקרונות החשובים של הסטטיסטיקה הוא שאם תתן להרבה קופים הרבה מכונות כתיבה בסוף אחד יתקתק את המלט.

Comment by רוני וללי — May 21, 2009

לי יש תואר ראשון בסטטיסטיקה. באמת. מהאוניברסיטה העברית עוד. אין לי מושג איך התגלגלתי לזה ואיך עשיתי את זה אבל זה היה כרוך בהרבה סבל כי זה מקצוע מגעיל טילים.
אבל משהו אחד למדתי שם שאני עוד זוכר. וזה שסטטיסטיקה לא חוזה שום דבר לכן המציאו “מרווח שגיאה”.
אם היו נותנים לי לבחור אם להאמין בסטטיסטיקה או להאמין באלוהים (ואין אופציה ג’ לא להאמין בשניהם) הייתי בוחר באלוהים.
עזוב אותך, אל תדבר איתה, היא גם לפעמים מכוערת ונראית כמו מינה צמח אחרי פייס ליפט. עדיף דבר עם עצמך או עם אוהביך.

Comment by רוני וללי — May 21, 2009

יש דבר אחד לפחות שאף סטטיסטיקה לא מסוגלת למדוד, וזו האהבה של כולנו כאן אלייך! אהבה עצומה שאי אפשר לתאר במילים, ובטח שלא במספרים ואחוזים?
ואם מצאנו דבר אחד שסטטיסטיקה לא יכולה למדוד, אז בטוח שיש עוד דברים שהיא לא יכולה להם!
אוהבים, מעריצים, מחבקים ושולחים המון חיוכים מכל הכיוונים ליום הרבה יותר אופטימי ושבירת שיאים בבאבלס ובחיים בכלל

מכולנו.

Comment by לירן — May 21, 2009

אין תגובה!

…הסטטיסטיקה אומרת שאין דבר כזה שאין תגובה אבל בגלל שזה סטטיסטיקה – אז יש כזה דבר שאין תגובה. מה זה אומר? לא יודע – אני אשאל את שומשומית כי אין דבר כזה שהיא לא יודעת

אוהבים! (100% עם סטיית תקן של פחות מ- 0.000000001%)

Comment by אבי ואבירם — May 21, 2009

Statistics, like rules I suppose, are there in order to break them. I have full faith that if anyone can do that it would be you. Definitely.

Comment by Nam — May 21, 2009

לליאור הגיבור!!!
אל תפחד כמו שאמרת הסטטיסטיקה עלמה נחמדה
קשה לקרוא ואני חושב עליך וקשה עוד יותר
אז אני איתך בכל החלטה!
עם המון אהבה

Comment by Guy — May 21, 2009

Leave a comment




 
 

 
26.10.09
   
WBC2.2
Hemoglobin11.6
Platelets187
Creatinine0.8
CRP1.7
ESR90
CA 15.331.3
The Official Beatles Website Sipur Pashut Book Store בצק אלים- הבלוג למתכונים
מרתה סטיוארט
החנות של מוג'י
אוליה - בוטיק למוצרי שמן זית #
# #
#
#
CREATED BY
RER
 
  Powered by WordPress