Lior Dangoor, 33y, diagnosed 06/07, RCC, clear cell, Stage IV, grade 3.
Mets to opposite (right) adrenal, spine, ribs, pelvis, lungs.
 
6.8
2014
 

להתראות ליאור
Goodbye Lior

June 12th, 2010

בעצב רב אנו נפרדים מליאור שנפטר בבוקר יום רביעי.
מותו היה פתאומי ולא צפוי ונגרם כתוצאה מסיבוך הקשור לדלקת ריאות.
הוא יחסר לכולנו מאוד, למשפחתו ולחבריו הרבים.
אורו ימשיך לזהור איתנו.

ליאור דנגור 1976-2010

Here Comes the Sun : one of Lior’s favorite songs
ליאור בראיון ברדיו, רשת ב’ דצמבר 2009.

87 Comments | Leave a Comment

לא שכחתי אותך חבר יקר
לא אשכח אותך לעולם..
אתה תמיד נוכח
תמיד !!!
אוהב
גילי

Comment by גילי — June 18, 2014

Four years gone and four years old. A minus and a plus still make a minus, but I guess they can be all kinds. I miss you

Comment by Shumshumit — June 9, 2014

ארבע שנים של ריק מועקה געגועים וחיוך מאופק של נוסטלגיה
לפעמים נוכחות מופשטת שלך בחלום או בהקיץ
בעיקר געגוע לאפשרות שהיית פה ואיך הכל היה נראה אחרת עכשיו
נלך היום לתוצרת הארץ
זה הכי קרוב שאפשר
איזה בוף

Comment by רונן — June 9, 2014

לא שכחנו ולא נשכח (למרות שפספסנו ביום)
יום הולדת שמח יקר שלנו, מרימים כאן כוסית לכבודך
וממשיכים להאמין שטוב לך, היכן שלא תהיה

Comment by :-) — March 18, 2014

אלוהים כמה שאתה חסר לי

Comment by rer — July 6, 2012

Comment by jaron — June 9, 2012

הלילה נרים לכבודך כוסית אחי היקר
חושב עליך תמיד היכן שתהיה…
נמשיך לחגוג אותך כפי שחגגנו איתך תמיד
היית מקור השראה לכולנו חבר אמת ומורה דרך
שאבנו מבינתך ולגמנו מאושרך
החיים היו קטנים עליך מזל טוב ליאורצ’וק
cheers
גילי

Comment by גילי — March 17, 2012

לא יכולתי לחכות עד מחר…אז כתבתי היום

תמיד היית אומר שכמו אחים”
גדלנו
לכל מקום הלכנו יחד עם אמא רחל ואמא לידיה
אתה היית בן 4 אני בן 6
מתגלגלים שנינו על הדשא בגן כתי וגיורא

מתגעגע אליך אחי..

http://www.youtube.com/watch?v=ZoertqUoW4A

Comment by Guy Rashty — March 16, 2012

Oh, wow.

I didn’t even know until a bit ago.

We were so close what seems like so many years ago.

So sad we drifted apart, but despite the distance both in time and geography, you will always be remembered as a dear friend.

Comment by ירון — February 13, 2012

נכון שזה לא באמת מנחם מישהו, אבל אתה יודע ליאור, הרבה מאוד אנשים מסתובבים עם זכרונות ממך שילוו אותנו במשך חיים שלמים
כמעט ואין יום שאתה לא מקפץ בצורה כזו או אחרת מהזיכרון שלנו, כאילו רק לפני רגע דיברנו איתך
אוהבים
מתגעגעים
המון

Comment by :-( — December 15, 2011

…ליאורי הגעגועים קשים …אתה כלכך חסר
שולחת לך חיבוק חזק

Comment by dali — November 29, 2011

Missing you so much honey bunny. Wish you could see us in Maastricht

Comment by Shumshumit — August 1, 2011

Missing you…

Comment by jaron — June 8, 2011

Comment by Guy Rashty — June 6, 2011

thinking of you this week… you are never too far away!!

Comment by Guy — June 3, 2011

Happy birthday wherever you are. Thinking about you and missing you all the time.

Comment by Jonathan Ron — March 17, 2011

ליאורי.. לפני שנה בחצות בדיוק שלחתי לך הודעת יום הולדת שמח לנייד, אתמול בלילה כל כך רציתי לשלוח הודעה נוספת..
לא נתפס, עברו כבר 9 חודשים ועדיין אנחנו לא מעכלים, לא מבינים.. לעולם לא נצליח
אוהבים אותך ליאורי שלנו, מקווים שהיכן שלא תהיה, שטוב ורגוע לך, או במקרה שלך טוב תוסס וכייפי לך.
מתגעגעים
בכל יום
לנצח
מכולנו
:-(

Comment by :-( — March 17, 2011

לכבוד יום ההולדת שלך
http://www.youtube.com/watch?v=5L8-FTvSVxs&feature=related

Comment by Guy Rashty — March 17, 2011

חי שטיינבויים נלחם בסרטן
בלוג מדהים ומצמרר מאוד מחזיר אותי
לימים שליאור היה כותב…
בכל מקרה שווה לראות מצורף לינק

shteinboim.wordpress.com

Comment by גילי — March 15, 2011

Thinking about you

Comment by jaron Paktor — February 20, 2011

I’m so sad to hear that , he was amazing man , I met him in high-school , he always generous , always kind , whith a good taste of music , so long friend , you will never be forgotten.

Comment by shai — November 17, 2010

לתמי
טיפלתי בליאור במרפאת השיניים הדסה ת”א
גם איתך נפגשתי
אני כותב מארה”ב אך ליבי איתכם
החיים יפים אך גם מפתיעים ואכזריים
במקרה אתמול פתחתי באינטרנט את סרט הארכיון שהוכן על ליאור והתרגשתי
והיום נכנסתי לבלוג שלו לראות מה נשמע … ונדהמתי
…סמוך לאחר פטירתו של ליאור התגלה סרטן גם אצלי
וכעת אני שוהה בלוס אנגלס במהלך טיפולים אונקולוגיים…
מקווה שיהיו לי כוחות ואומץ להתמודד כמו לליאור
ליאור התברך בך ובבן שנולד ויהיו לך המון זכרונות טובים
חיוכו יחסר לנו
יהי זכרו ברוך
ד”ר דרור לבני

Comment by DROR LIVNI — October 25, 2010

לתמי היקרה
הכרתי את ליאור בעבר היה לי את העונג להיות חייל שלו בצבא בחטיבת גבעתי כבר אז היה אפשר לראות שהוא קורץ מחומר אחר לוחם בכול אבריו,אבל גם איש קשוב ורגיש
הייתי בטוח שליאור המפקד הנערץ ינצח גם את הסרטן אבל לצערי המציאות היא אחרת

לעולם לא אשכח אותך ליאור

Comment by יעקב — October 10, 2010

תמי היקרה ומשפחת דנגור
משתתף בצערכם…..ליאור היה לי כמו אח, אבא שלי ואני אהבנו אותו מאד, ליאור מסוג האנשים שלא רואים כמותם אדם מיוחד עם לב רחב ונתינה , תמיד מוכן לעזור ולתת כתף
אני פשוט בשוק ולא מאמין שליאור לא נמצא איתנו
תמי יצא לנו להיפגש מספר פעמים את בחורה מקסימה תחזיקי מעמד

ליאור אוהב אותך אחי, אני אתגעגע אליך

דורון ואריה גלזר מחנות התקליטים “אוף דה רקורד” דיזנגוף

Comment by דורון גלזר ואריה גלזר — September 30, 2010

ליאור היקר לכולם.
אובדן בן משפחה, לכתך מכולם, היא חוויה קשה מנשוא.
ההתמודדות היום יומית והכאב הכבד, קשה מאד בפרט להורים ,לאשה, לילד ולאחיות.
האובדן קשה ורב עוצמתי.
אין נחמה !
השארת חותם בלתי נשכח באומץ ליבך ובכוח ההתמודדות העצום שהיה לך.
היית יחיד ומיוחד להורייך היקרים, לתמי האמיצה ולחברייך.
שתהיה לכולם שנה טובה ומחוזקת מעוצמותיך!
מתגעגעים והלב ממאן לקבל זאת כי אינך עוד איתנו.

יהי זכרך ברוך.

Comment by דן גור דליה וראובן — September 29, 2010

Hey, you say with a surprisingly delicate voice, as if we had all along arranged to meet here. You look a little bit frailer but it is still, distinctly, your voice that I hear and your disarming smile I see. A bit less white perhaps. ‘Hey’, I respond and sit down on the green metal chair next to you – mine without the little pillow. ‘This is the last time we meet I say’ -but this is just unnecessary small talk as both of us know this. This is the last time we can talk but both of us are now quiet, in a rather comforting fashion. Dusk is slowly setting on the kikar, descending around your tree. There is so little left to say, better then to remain silent. I’d like to tell you how your loss is choking me but cannot – there is no point in wasting our time here together. Anyways, you would only smile at me and brush it off with your warm smile, calling me a sentimental kid. So be it.

And now, some time has passed and I have the awkward feeling that you have said your goodbyes. At least to me. But having sat together has made it more or less bearable to me – having digested what was left for a different moment in time. One that has now passed in another manner than expected or wished for. Thank you for having stopped, it will be a long long winter.

Comment by jaron Paktor — September 27, 2010

מתגעגע כל כך,..
להיותך בעולם

Comment by Guy — September 26, 2010

ליאורי שלי
מאוד קשה להתחיל שנה חדשה בלעדיך
השארת הרבה אור אחריך… אבל לנו חשוך מאוד בלב
כל כך מתגעגעת
עוטפת את אמא ואבא בהרבה אהבה
ומנסה לחזק…
זה כלכך קשה
שלח לנו כוחות
שולחת לך נשיקות
דלי

Comment by dali — September 7, 2010

כמה שאתה חסר לי…………..

Comment by ilan — August 19, 2010

….נזכרתי במשהו מצחיק
כשהיינו באילת בטיול בגיל 17 בערך
בעל הדירה צרח עליך כי זרקת מהחלון ……משומשים
ושנינו פשוט התפוצצנו לו בפנים מצחוק
אילו היו הימים ליאורי אילו ימים נפלאים
כל יום הוא זיכרון וחוויה מוכרת עם ריח וצלילי מוזיקה באויר
פעם כשזה קרה הייתי משתף אותך
כמה חבל שאני כבר לא יכול
לא משנה..אמשיך תמיד כאילו אתה פה

Comment by גילי — August 16, 2010

Here comes the sun, Lior

Comment by Noa — August 9, 2010

הכרתי את ליאור במסיבת סוטנט שערכה ד”ר אביבית נוימן לפני כשנה מאז אני איתו בקשר מידי פעם ופעם ומצאתי אדם אופטימי ונכון לעזור לחברים לצרה
צר לי לשמוע על מותו הבלתי צפוי וקשה לי לחשוב על שביב תקווה נוסף שנעלם לו כך
בפתאומיות
סנדרוביץ יעקב

Comment by יעקב סנדרוביץ — July 26, 2010

נזכור אותך תמיד

Comment by shai sofer — July 18, 2010

Comment by mira — July 11, 2010

היום נודע לי על פטירתו של ליאור
ליאור היה מפקדי בשירות הצבאי בתקופת המסלול בחטיבת גבעתי בגדוד שקד מחזור נוב 95 ולאחר מכן הפכתי לסגנו בפלוגת מסלול אוגוסט 97 שם הוא היה הרס”פ ואני סרס”פ. כל מה שאני יכול לכתוב לכבודו הוא שדנגור בשבילי היה חבר אמיתי עם לב רחב שאין לתאר במילים, חוש הומור משובח ואינטיליגנציה נדירה.
מעבר להלם שפקד אותי כאשר שמעתי את הבשורה המרה אני מבקש להשתתף בצער המשפחה והחברים.
לעולם לא אשכח אותו

Comment by אבירם בר-נתן — July 4, 2010

התוודעתי לבלוג היום דרך חבר של ליאור לעבודה
התחלתי לקרוא ולא יכולתי להפסיק.
ולמרות שמלכתחילה ידעתי איך הכל נגמר – כשקראתי קיוויתי בכל זאת –
שהסוף יהיה טוב.
האופטימיות והנחישות שבתה אותי.
גם אני חולה במחלה כרונית (לא נוראית כמו של ליאור) ומילותיו של ליאור המציירות את התמודדותו האמיצה, העניקו לי פרספקטיבה אחרת והרבה כח.
תמי – את אדם מיוחד במינו. אי אפשר לתאר עד כמה.
שתימצאי הרבה נחמה ביונה הקטן ושלא תדעו עוד צער

Comment by שירי — June 25, 2010

לא הכרתי אתכם אישית, אבל עקבתי אחרי האתר באדיקות, גם אם לפעמים באיחור מה.
התרגשתי מכל פוסט וקראתי הכל בשקיקה. הכתיבה, הרגישות, השקפת העולם המיוחדת, והחמלה הרבה שאפיינו את ליאור וזהרו מתוך הכתוב.

אני מצטערת מאוד נוכח הבשורה המרה, ומאחלת ליקיריו ואוהביו נחמה.

Comment by Daphna — June 25, 2010

הצטערתי צער עמוק. כל כך קיוותי שהוא ישרוד . אני וליאור חלקנו את מחלת הסרטן ואת אותו האונקולוג. שנינו כתבנו בלוג, כל אחד מקודת מבטו. אני כל כך מצטער סביבתי וגם האונקולוג לא סיפרו לי על פטירתו הפתאומית ועכשיו שנכסתי לבקר בבלוג שלו התעדכנתי בנורא מכול. אני מקווה שמקבלים אותו בסבר פנים יפות בגן העדן.

אביחי קמחי

Comment by אביחי קמחי — June 23, 2010

מזה יומיים אני קוראת שוב ושוב את המילים “להתראות ליאור”ולא מאמינה. לא רציתי להאמין שזה יכול לקרות. אספתי כל פירור של אינפורמציה שליאור מסר, מחכה לבשורות טובות, מתעודדת בשבילו מרגעי החסד. האמנתי בכל לבי שלבחור כל כך אופטימי, עם משפחה כה מסורה, מוכרח להיות סוף אחר.
הלב נשבר.
לנצח תיזכר כאדם מרשים, חזק, סוחף, שנון, חריף איש משפחה עם ערכים ודעות מוצקות, בעל חוש הומור מיוחד וחוכמה רבה.
אני גאה בך על הדרך הארוכה והקשה שעברת בגבורה, על האופטימיות הלא נגמרת שלך, על היכולת להאמין.
גרמת לאנשים כה רבים להסתכל אחרת על החיים, להרגיש מגוחכים נוכח קיטורי סרק, אותם אנו מפיצים מדי יום, מבלי לזכור להעריך את המובן מאליו.
איזה מזל שהשארת שורש חזק ממך בעולם, יש לך המשכיות, יש עוד ממך.
למשפחת דנגור, עוד מימי התיכון ידעתי שאתם משפחה אוהבת ומלוכדת, ליאור תמיד דיבר עליכם בהערכה ובהערצה רבה, היום אני מבינה למה.
אני מקווה שתדעו רגעי אושר בלבד, בחיים ובטוחה שתעשו הכל כדי לשמר את זכרו של האדם המיוחד הזה- ליאור.
לתמי איני מכירה אותך באופן אישי, אך את מצטיירת בעיני כאדם ייחודי וערכי, אני מחזקת אותך ברגעים הקשים הללו, בהתמודדות עם החלל הענק שנפער ומקווה שיונה היקר ימלא את לבך באושר רב, כי ילדים הם שמחה אמיתית, זו לא קלישאה.
היו חזקים, אתם משפחה נדירה ויקרה וליאור זכה להיות חלק ממנה, עד יומו האחרון ובכך לפחות, היה בר מזל.
בכאב אמיתי,
חגית

Comment by חגית — June 21, 2010

קראתי את הבלוג במשך זמן רב.
כשרון הכתיבה והורח של ליאור זהרו מכל מילה.

תנחומי למשפחה.

Comment by ad — June 21, 2010

תמי יקרה,
רק הבוקר שמעתי על מותו של ליאור –
אני אפילו לא יכולה להתחיל ולנסח במילים את הכאב והצער שחשתי על האובדן העצום שלך, מילים לא יוכלו לנחם.
חיבוק גדול לך ולבנך הקטן
שאני משוכנעת שיביא לך אושר גדול
באהבה
דבורה פישמן

Comment by dvora — June 21, 2010

tammy,

all the good thoughts to you and to the baby.

maybe sometime, when things are bit easier for you, you can continue this blog, let us know how you and yona are doing..

we feel like we are a part of the family.

etti in missouri

Comment by etti — June 21, 2010

המהות, יחד איתך הלכה.וזה מאד קשה כואב ועצוב

Comment by ronny — June 20, 2010

So Sad, triste.

Comment by Jane — June 20, 2010

כאב לי לשמוע שהמאבק ומלחמת ההתשה תמו ככה פתאום, דווקא אחרי שחיים חדשים שאתה בראת התחילו. כמה אכזרי.
התרשמתי מאוד מאישיותך ומהדרך הכנה, האינטיליגנטית, המבריקה והמרטיטה שבה תיארת את מהלך חייך.

תנחומיי למשפחה,
גלי

Comment by גלי פיאלקוב — June 18, 2010

ליאור,

הדמעות זולגות ואין לי מילים,
היום בבוקר הגעתי אליך לחלקה, היינו שם לבד שנינו,
חשבתי לעצמי שאולי עכשיו אני אוכל למצוא את המילים שיסבירו כמה היית חסר וכמה חבל לי שלא יצא לנו לחלוק זמן רב יותר כשעוד היית איתנו, לא היה לי מה לומר.
תמיד אמרת לי, פונזוש אתה מלאך, אז זהו שלא, זה לא אני זה אתה.
אני רוצה להודות לך על שיצא לי להכיר אותך, על הצחוקים והשגעת ועל כל הרגעים…
החיוך, האהבה והדרך שהשארת תלווה אותי לנצח.

עוז.

Comment by עוז — June 18, 2010

Oh, we are never prepare for this kind of loss, for this depth of sadness… I’ve been following this blog for a while, and even though I realized it will not last forever, I thought there will be more warning, more preparation…
I was so inspired by Lior, his honesty and strength, his openness and love. I am sure his spirit will be with you always. I hope it brings you comfort and help you thru this difficult time.
Love, Tamar (California)

Comment by Tamar — June 18, 2010

הכרתי את ליאור לפני שנים במקום עבודה שהיינו בו, והתוודעתי לבלוג שלו לפני מס’ חודשים, כשאבי גסס מסרטן. קראתי בצימאון את כתביו, התרגשתי עד דמעות מהדברים האישיים כל כך, וקיוויתי לבשורות טובות עבור ליאור ומשפחתו, עבור משפחתי. מלאך המוות התיש את אבי לפני 7 חודשים, וכה עצוב לי שגם את ליאור.
מקווה שלא תדעו עוד כאב וסבל אלא רק חום ובריאות ואהבה

Comment by ליאת — June 16, 2010

שלא תדעו מצער יותר, אני הגעתי לבלוג במקרה אחרי חיפושים למשהו שיציל את אימי הסרטן הנורא, שהספיק לקחת גם אותה, כל פעם שנכנסתי לבלוג שמחתי לראות שליאור עדיין איתנו .למרות שאני לא מכירה אותו ואותכם ממש כואב לי עכשיו לראות את הכותרת הנוראית הזאת, אני שמחה שלבנו הקטן ישאר מזכרת והוכחה שאביו נלחם עד הסוף.
שחייכם יתמלאו רק בדברים טובים ובשמחות
עדי

Comment by עדי — June 16, 2010

הו ליאור שלי
לו יכולתי עוד מילה
לו יכולתי עוד חיבוק
באת אל עולמי והארת אותו
ובלכתך הוא כבה
לו ידעת את כמות המלוים והמנחמים
רק אדם אדיר כמוך זוכה לו
קברך נראה כמו ערוגת פרחים
בשיא פריחתם באביב
ודמעותי משקים שדות שלמים
מה נורא האובדן
מה כבד היגון
הבטחתי לך להיות חזקה
איך אוכל
למלא את החלל איך אוכל
לחבק את תמי ויונה
לשמור עלאבא איריס ודליה והנכדים
אשתדל
היה שלום בני
אראה אותך בעולם האחר

אמא רחל

Comment by Ima rachel — June 16, 2010

Dear Tamar,

I’m so incredibly sad and sorry for you loss. Lior and I never met, but I felt a bond with him and with you. Lior helped more people than you will ever know. I’m grateful that you both were a part of my life. There is no doubt that people all over the world are in a state of shock this morning. I wish there was something I could do for you. Finding the strength to compose such a beautiful note is a testament to your love, but I’m sure Lior and God were guiding you too. I will pray that God watch over you and your beautiful son.

Much love,
Shaun

Comment by Shaun — June 16, 2010

Dearest Tamar,

I have been out of touch with the group for a while and just this weekend was searching for an email from you to see if you had had the baby yet. As I logged on this morning, I read the email you sent out about Lior.

My heart sunk. Even though we have never met, I was an admirer from a far of the both of you. Lior’s health issues were similar to mine so I was always seeing what paths you took in treatment.

I’m so glad that Lior got to meet Jonah and enjoy that wonderful feeling of being a parent.

All I can do for you is to hug you through this email. Please hold on to all your good memories and live life with those memories.

Each day is a milestone. My Violet turned 5 yesterday and she continues to amaze us with her silliness and intelligence. Jonah will light up your life as you will for him too.

With whatever time I have left on this earth, please know that I will never forget Lior. He was my role model in the fight.

Your list friend,
Laura Leissner Carlson
Seguin Texas

Comment by Laura — June 16, 2010

Dear Tami,
I have never had the pleasure of meeting you personally but I do know you through all the writting Lior has done about you.
Lior was a colleague of mine for 10 years but more importantly he was a dear friend. He loved you with all his heart but you already know that. Lior will be truly missed by all in our company. He will always be with you and your beautiful son and you will always feel him in your heart.
God Bless you and Jonah. My heart goes out to you.
Patty

Comment by Patty — June 16, 2010

ליאור היקר , תמי המדימה .
כמי שהכיר את ליאור תקופה לא מבוטלת ואף מעמיקה
אני יכול להעיד, שאכן איבדנו אדם יקר, אדם כשרוני, מלא אהבה ליקום, לבני האדם ,אדם מצחיק ריאלי אינטיליגנט ובעל איש שיחה מהמדהימים שאני הכרתי באופן אישי.יונתן חבר שלך – הגדיר את הסיום המפתיע כך ” המפלצת פתחה פתח לחרק” שעשה שמות בך ולקח אותך מאיתנו בטרם עת , בדיוק כשכול קהל המעריצים שלך
היה מעורב בניצחונך על המחלה הארורה הזו —-יהיה קשה להשלים עם חסרונך
ולך , תמי אין מילים בפי לתאר את מסירותך או איך אפשר להסביר למי שאינו מכיר כמה נתת מכולך שתנצחו ביחד – את אישה גדולה , מדהימה, ואין לי ספק כי יונה זכה לאמא מדהימה – ובאמצעותך הוא ידע איזה אבא נפלא היה לו , חבל שכך הסיפור הזה מסתיים
למשפחה היקרה – אני משתתף בצערכם הלא פשוט וכואב את כאבכם
מי יתן ולא תדעו עוד צער
אוהב אתכם , כושי

Comment by cooshi — June 15, 2010

Tamar:

My heart breaks for you. You are both so young and have so much to live for.
Congratulations on your son Jonah who will grow up to be strong and a
wonderful man like his father. As I write this email I have tears thinking about
the short time Jonah had with Lior. You both were so strong and brave on this
journey. Tell Jonah his father was strong and someone that was admired by many and
he should grow up to be as good as his father.

Merle Sideman

Comment by Merle — June 15, 2010

Tamar,

I’m so very sincerely sorry for your loss. Your dedication to and advocacy for Lior was remarkable and I’m sure it extended his life and quality of life greatly.

Your post reveals the depth of your giving heart: so very careful to chose words that would let our community know, but still working hard to inspire hope and strength. You’re an angel on earth. When my father left this world three months ago, I could not extend that strength: I was with him to and through the ‘end,’ cheering him on, telling him how much I love him and what a great job he was doing. . .but once he left I had no more strength to share. For your enduring strength, I applaud you.

As does your son, Jonah. What a lucky little guy he is to have you as a mother, and what a blessing that Lior got to meet him, and for Jonah, who has his own special angel.

I wish you continued strength, courage and dedication. You are an inspiration.

-Tammy

Comment by Tammy — June 15, 2010

Dear Tami
Our hearts go out to you. Lior is such a kind & generous person, it does not seem possible he is gone, and I guess I do not accept that he is. I choose to accept that he is still alive even though he is no longer available in the same way he was. He is too good to be gone completely. My he be w. you & Jonah forever.

Paula & larry

Grand Rapids, MI

Comment by Larry — June 15, 2010

Dear Tamar,
There are no words to express how my heart aches for you and your
baby. This is just too terrible to comprehend for me, and beyond that
for you, I know.

Your son will learn of Lior’s wonderful and good soul from you and
your family, and from all of us who knew him through this damned
disease. Jonah will be a source of great joy to you, and know that you
will see Lior’s spirit emerging in him.

I send my most sincere condolences.

Most fondly,
Peggy Zuckerman from the kidney cancer forum

Comment by Peggy — June 15, 2010

Oh my god tammy… Lior was an inspiration to all of us on the list… This is such a shock to me and I’m sure to everyone on this list…
My mom also passed away on the same day as Lior… Wed 9th June 2010…

May god give u and Jonah the strength to cope with this great loss… And may his soul rest in peace…

U were a great wife!!!!!…. He’s so proud of you Tammy..

Love,
Beenish from the kidney cancer forum

Comment by Beenish — June 15, 2010

Three years after my own disease, for some reason I now find that I’m able(??) to be angry and cry when I read something like this.

NO! NO! NO! is what I want to say, through my teary vision.

Dave from the kidney cancer forum

Comment by Dave — June 15, 2010

ליאור
אני רוצה להודות לך על הילדות הנפלאה שלנו ביחד
איך שטיפסנו על עצים, השתוטטנו
איך שאבא שלך בכל שנה בנה סוכה בה ניסינו לישון אבל משום מה אף פעם לא הצלחנו
שמענו ביטלס ביחד
רכבנו באפניים

דרכינו נפרדו
וחזרו בעקבות מחלתך
עם אותו קסם שהיה בך תמיד
אלא בעצמה רבה יותר
עצמה שמרוכזת בתקופה קצרה כל כך
כפי שאמרת אתה, תמיד לקחת את הדברים עד הקצה
כך עם אהבתך ללייקרס, לביטלס
וכך גם עם מחלתך, המחלה הכי קשה בדרגת חומרה הכי קשה
וכמו שבפוסט שלך “רגעים אונתולוגיים” בו כתבת באותו משפט על רגע אונתולוגי של לידת תינוק ושל מוות מסרטן, כך גם כמעט ואיחדת את רגע לידתו של יונה, בינכם בכורכם, עם הרגע האונתולוגי עבור מכריך, הרגע האונתולוגי של מותך שלך

אני זוכר שלפני כשנה נפגשנו בקפה ואתה התווכחת והתרגזת בנושאי פוליטיקה, היית כל כך מלא חיים,
ושכחתי להגיד לך, שבפעם האחרונה שנפגשנו, בתחילת פברואר לפני נסיעתכם, נראית כל כך חזק וזקוף
כל כך קיוויתי שתמשיך להיות איתנו עוד מספר שנים, בונה ביחד עם תמי את משפחתך, עד אשר ימצא פתרון ואז תבריא

סבלת כל כך
אבל זכית לחברות אמת מחוזקת יותר, וכמובן לאהבת אמת אותה קשה לתאר
אבל הן מתוך כתיבתך הכל כך שלמה, המקיפה רבדים אסתטיים ותוכניים, עם נושאים כה כבדים, שמשולבים זה בזה בצורה כל כך מושלמת וייחודית לך, ובמיוחד מפגישותינו
ניכרת העצמה שלך, נראה היה שאינך זקוק למשענת, שמרוב עצמתך ולמרות מחלתך
היית עוד מהווה משענת לאחרים

אנסה לממש את שלמדתי ממך, ובמיוחד להינות מהחיים ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו

תודה חבר יקר, אזכור אותך תמיד

שמשי

Comment by shim — June 15, 2010

לתמי, יונה ולמשפחתו של ליאור,
במאבקכם המר מול המחלה נטעתם תקווה בליבותיהם של רבים מהחולים ותרמתם תרומה ייחידה במינה למלחמה בסרטן. צר לי מאוד שהסוף הוא כל כך טרגי. אני בטוח שזכרו של ליאור ילווה אתכם ושיונה יגדל לאור הערכים שאותם ייצג אבא.
כן יירבו אנשים כמוך ליאור.
אתכם בצערכם הרב,
נתן קמושר.

Comment by נתן — June 15, 2010

תמי יקרה
היה לזכות ולכבוד להכיר אתכם ולהיות חלק ממעגל צוות הרפואי של ליאור
הכבוד ההדדי והסובלנות בניכם ולסובבים אתכם היה מאוד מיוחד ונדיר ביותר. אפילו ברגעים הכי קשים של ליאור כחולה הסובל מתופעות לוואי של תרופות כימיות הרסניות, הוא (ואת) תמיד שמר על אנושיות וקור רוח שקשה להבין את עוצמתה ומקור כוחה
אני שולחת לך ולמשפחה, את תנחומי ומאחלת לכם שתמצאו כוחות להתגבר על האובדן הקשה
אשמח לעזור בכל דבר
באהבה גדולה,
ד”ר אורית רז

Comment by אורית רז — June 15, 2010

ליאור
הנוכחות שלך מלווה את כולנו
כי אתה פה איתנו
!בנשמתך הטהורה
אתה ממשיך למלא את החלל, באישיות היוצאת דופן שלך ובכח הנדיר שניחנת בו, לסבול מכאובים
ולחייך
המשכת בדרכך המיוחדת להלחם ובכשרון הכתיבה שלך הצלחת לרתק את כולם
לעמעם את הכאב
ולתת תחושה של חוזק?
שאבנו ממך את החוזק וחיכינו, חיכינו לבשורות טובות, התפללנו שלא תסבול .
זכית לאהבה קסומה מאישה נדירה
איזה אושר גדול הוא שזכית לראות את ילדך
כמה עצוב שלא הספקת לחבקו יותר,,,,
הבלוג שלך לא נדם, אנשים ממשיכים לכתוב וזו דרכנו לתקשר איתך
אתה חסר
חסר לכולם
ואתה שם
שם עם כולם
עזבת באלגנטיות
השארת המשך
השארת יונה
אוהבים אותך

Comment by eka Moreno — June 14, 2010

נתקלתי במקרה באחת מרשימותיו של ליאור לפני כמה חודשים, ונשאבתי לקרוא את הבלוג כולו ולעקוב בדריכות אחר כל הודעה. היכולת של ליאור לתאר ולתעד את המורכבות העצומה והבלתי נסבלת של החיים עם סרטן, והיכולת להמשיך ולחיות בכל הכוח ריגשה אותי והרשימה אותי מאד. קשה לי למצוא מילים מנחמות בשעה כזו, אבל בכל זאת רציתי לשלוח אליכם כמה, ולאמר שלמרות שלא הכרתי אותו, ליאור השאיר אצלי זכרון מאד חם, ואני מודה לו על האפשרות ללוות אותו ואותכם בתקופה קשה כל כך אבל גם מלאה במשמעות ובחיים בצד החולי והכאב. .

Comment by נעמה — June 14, 2010

ליאור יקר שלי
אני רוצה לספר לך שאני מקפיד ללכת לבית של ההורים שלך
לחזק וסתם להעלות זכרונות מפעם.כשאני רואה את כל האהבה
שאתה מקבל וכמה זכרונך חשוב לכולם אני שב ונזכר בחברות הנפלאה שלנו
בימים היפים כשלא דאגנו לכלום רק בילינו וכייפנו כל הזמן
דע לך שעם כל הקושי אנחנו מנסים להתמודד,ולא על ידי עצב אלא
דרך שמחה אדירה וצחוקים מטורפים מכל מיני מצבים שלך
הרי זה ברור שאין דרך אחרת,את “דנגור” אפשר לזכור רק דרך חיוך
אף פעם לא בעצב.
ובנימה אישית עוד יותר , אני אומר לך תודה אחי,תודה על זמנים יפים ,תודה לך על ילדות נפלאה,תודה על הזכרונות ,וסתם,תודה שתמיד היית אתה
לנצח אזכור אותך,לנצח אוהב אותך,לנצח אזכיר אותך ואתגאה ואשמח
שבכל נפל בחיקי המזל הגדול להכיר אותך
שלך לנצח
גילי

Comment by גילי — June 14, 2010

ליאור,
כשסיפרתי לחברים שהלכת לעולמך, התקשיתי להסביר איך הכרתי אותך. הרגשתי שהתיאור העובדתי, “בן זוגה של חברה של בת דודה שלי”, לא מתחיל לתאר את ההיכרות בינינו. אמנם נפגשנו רק פעמים ספורות, אבל דרך הבלוג הזה הרגשתי שאני מכירה אותך היטב. בכל פעם שקיבלתי מייל שיש עדכון בבלוג, מיהרתי לקרוא ולעתים להגיב. תמיד התרשמתי מהיכולת שלך להיות אופיטמי אך גם מחובר למציאות, מתוסכל אך גם מלא תקווה, כואב אך גם אוהב. בכל פעם שאבתי ממך השראה.
אתה אמנם לא כאן בגופך, אבל תמיד אזכור את המלים היפות ואת מה שהשארת אחרייך.

תמי,
בכל פוסט, בכל מלה, תמיד היה ברור כמה ליאור אוהב אותך וכמה את יקרה לו. הוא תמיד סיפר כמה את שם בשבילו, כמה את מקריבה למענו אבל גם איך את מגשימה את עצמך.
מה אני יכולה לאחל לך ברגעים כאלה? שיהיה טוב יותר.

Comment by נעה — June 14, 2010

Forever in our hearts.

Comment by Nam — June 14, 2010

למשפחה של ליאור ,
שלא מכירים אותי – אבל עקבתי אחרי הבלוג , אחרי מה שליאור כתב , והתפללתי בשבילו … כמה הרבה התפללתי בשבילו …פעם גם שלחתי לו מייל – והוא ענה לי תשובה שמאוד שימחה אותי .
מהרגע שראיתי את הידיעה המרה , אני לא מפסיקה לבכות … מה אפשר להגיד? שלא תדעו יותר צער , פשוט שלא תדעו יותר צער . אני מחזקת אתכם באבלכם .

Comment by שרה — June 14, 2010

לרחל, עזרא, תמי, איריס, דליה ולשאר בני משפחותיכם

איתכם בכאב הגדול על מותו בטרם עת של ליאור.
ליאור היה חלק מהילדות שלי ושל אחי. שנים בילינו בדשא שליד הבית, בבתים, בחברות ארוכת שנים, בלהשלים בין הבנים , בנסיונות חוזרים ונשנים של האמהות בסוף היום להחזיר אותנו הביתה.
היית יותר משכן ויותר מקרוב משפחה, היית חבר .
בשנים אלו הכרנו את ליאור המיוחד, המוכשר, זה שכל יומיים מעצב לו בכשרון רב את החדר מחדש. היום אני מרגישה שבעצם לא מספיק הכרתי אותו, שבשנים שבהם נפרדה דרכנו הפסדתי משהו ממנו.

ליאור, בדרך האחרונה שבה הלכת למדתי המון עליך- על כמות החברים והאוהבים שהקיפו אותך, על המיוחדות שלך ועל האהבה הגדולה שלך לחיים.
כמה סמלי היה הפוסט האחרון שלך שבו כתבת על לידתו של יונה. כמה סימלית היא התמונה שבה יונה שוכב עליך ואתה הכי רגוע, אוהב ושליו בעולם ובאותם רגעים המחלה נעלמה ממך. כמה קיוויתי אז שהסוף יהיה אחר, שיונה יביא איתו את הנס, שיונה יהיה התרופה למחלה הארורה .

ליאור יקר, ממקום מושבך אני בטוחה שאתה תשמור על המלאכים שלך- על תמי ועל יונה וגם על כל שאר האוהבים אותך.

שלום חבר יקר
תנוח על משכבך בשלום,

הילה

Comment by Hila — June 14, 2010

לתמי והמשפחה היקרים
אנחנו דואבים וכואבים על פטירתו של ליאור שלכם שהפך במשך הזמן גם מעט שלנו..אנחנו כואבים ומיצרים מאוד על פטירתו של הגבר הנפלא הזה.
משמים תנוחמו..

אורלי ויורם

Comment by orly — June 14, 2010

לא הכרתי אותו באופן אישי ובכל זאת הרגשתי קרבה אמפטיה ואהבה.
משתתפת בצערכם ומאחלת לתמי וליונה את כל הטוב שהעולם הזה יכול להציע

Comment by גילי — June 14, 2010

ליאור היה בן אלמוות, בדרכו שלו.
האופטימיות שלו חיזקה אותי כל כך כשליוויתי את אבא שלי בימיו האחרונים, לפני שהמחלה הנוראה הביאה למותו.
כיף גדול שליאור זכה לפגוש את בנו וכיף גדול שלך, תמי, נשאר זכרון חי ממנו. הלוואי שהילדון שלכם יהיה אופטימי וחזק כמו אבא שלו.
חיבוק לשניכם.

Comment by תמי — June 14, 2010

תמי ומשפחה יקרים
מזה זמן רב אני עוקבת אחרי הבלוג של ליאור. שמחה בשמחותיו הקטנות ומצרה על מכאוביו.
מי יתן ותמשיכו במורשתו , תהיו חזקים ונחושים להוכיח לעולם שאת מלאך המוות ניתן להתיש בעצם המשכיות החיים והתגברות על הצער והיגון.
תהא נשמתו של ליאור צרורה בצרור החיים

Comment by מירי — June 14, 2010

הרבה דמעות והרבה יגון,אין נחמה לגודל האבידה.
כך באמצע החיים נקטפת,כמה אהבת את החיים,
היית גדול מהחיים, בחור משכמך ומעלה.
מוכשר עם ידי זהב, חכם וכישרוני.
כולם חיכו בקוצר רוח לפוסטים אשר כתבת בכשרונך העצום.
אתה הוא זה אשר נתת כוח לכולם במלחמתך במלאך המוות.
הרבה תוכניות היו לך, צעיר ומלא תקווה,
סבלת סבל רב וממושך ונלחמת ללא ליאות.

אנו מקווים כי במקום בו אתה נמצא,נשמתך תמצא מנוחה.
תהי נשמתך צרורה בצרור החיים ויהי זכרך ברוך.

להורים היקרים ולתמי המקסימה והמיוחדת,
היו חזקים למען עצמכם ולמען יונה החמוד .

אוהבים ומחבקים.

Comment by דליה וראובן דן-גור — June 14, 2010

Lior, You were a good friend and colleague and sometimes a big pain in the butt. I will miss you. Tami and Jonah I am so sorry for your loss.

Comment by Andrea — June 14, 2010

קשה לי מידי להביע. אני באמת האמנתי שליאור יתיש את מלאך המוות. ליאור הוא בעיני אדם נדיר. בטוב שיש בו, ובאומץ חסר הבושה שלו. ובעיקר בשמחה. ראיתי מן הצד שכואב לו, והוא מצדו מחייך כל הזמן.
פעם, בקפה, ישבנו כשפנינו אל גינת מסריק ודברנו על העץ העצום ממול. זה שצמרתו נראית כמו כיפה גדולה. ליאור אמר שזה הנוף שהוא הכי אוהב.
אני מסכים איתך ליאור. זה גם הנוף שאני הכי אוהב.
אתה תמיד תהיה חלק ממנו.

Comment by מומו מהקפה של מישל — June 14, 2010

ירדו לי דמעות אבל אני לא יכולה להגיד שאני עצובה. אני המומה. מותו של ליאור היה ידוע מראש, זו רק הייתה שאלה של זמן. אבל מה שהאיש הזה, שאני בכלל לא מכירה, הצליח לעשות עם עצמו ועם אנשים זרים שנקלעו לעולמו ונשארו מרותקים – זה דבר גדול ונשגב בעיניי. נחשף בפנינו איש מדהים, עם התבוננות כל כך מיוחדת על החיים, עם כל כך הרבה אהבה, עם עוצמה שקרנה מכל פוסט שהעלה כאן לבלוג שלו. הדברים שלו נכנסו לראש, ללב ולבטן. האיש הזה היה גדול מהחיים. הוא הבטיח להתיש את מלאך המוות – ונתן פייט מפואר. כמה נפלאה התמונה בה הוא נראה כל כך מאושר, עם התינוק הפצפון על הבטן, כמה שמחתי בשבילו! המחלה נשכחה לגמרי, חיכיתי לפוסטים על הנקה, חיתולים, חיים קטנים שמתארגנים לגדול. והינה היום – בום!!! וסוף. המלאך המוות הזה החליט לשים סוף למשחק ובא בעורמה. אני שולחת תנחומים ל’שומשומית’, למשפחתו של ליאור וליונה הגוזל הקטן שאביו הענק נגזל ממנו ככה. אצלכם בלב בטח בור ענק, ואצלי בלב פינת זיכרון קטנה לאיש מדהים שהשאיר בי חותם למרות שלא נפגשנו מעולם. מכל הלב – שלא תדעו עוד צער. אמן.

Comment by אתי — June 14, 2010

ליאור תמיד יהיה איתנו בלב. איש יקר שאהב את החיים ואת האדם
אהבה גדולה ואינסופית

Comment by רוני — June 13, 2010

This is so sad!

He will be missed.

Comment by Sharon — June 13, 2010

His Journey’s Just Begun

Don’t think of him as gone away..
his journey’s just begun,
life holds so many facets..
this earth is only one.
Just think of him as resting
from the sorrows and the tears
in a place of warmth and comfort
where there are no days and years.
Think how he may be wishing
that we could know today how
nothing but our sadness can really
pass away.
And think of him as living in the
hearts of those he touched..
for nothing loved is ever lost..
and he was loved so much.

~E. Brenneman~

Lior will be missed.

Your Cancer friend in the States

Jimmy B

Comment by Jim Breitfeller — June 13, 2010

ליאור זכה בחייו לאהבה גדולה איתך תמי, אהבה שמעטים בעולם הזה זוכים לה. הוא גם היה מוקף במעגלים של חברים רבים ומיוחדים, למרות שאני לא מכירה אתכם אישית אפשר לראות ממה שכתבו לו בבלוג לאורך כל התקופה, שהוא אף פעם לא היה לבד. ליאור השאיר חותם על העולם והוא לא יישכח.

Comment by judy — June 13, 2010

חבוקים למשפחה,זכיתם לחיות עם אדם מ ד ה י ם

Comment by rina — June 13, 2010

יהי זכרו ברוך,
אדם גדול עם נשמה ענקית.

הגשים את משאלתו לראות בלידת בנו.

תנחומינו למשפחה

Comment by judith — June 13, 2010

עצוב נורא לשמוע
רק בשבוע שעבר נחשפתי לבלוג הזה ולא יכולתי להפסיק לקרוא, כמה חזק ואופטימי הוא היה
עצוב

Comment by משה — June 13, 2010

how sad. how sad.

so sorrry and uspet to hear…

Comment by etti — June 13, 2010

And it is with such sadness that I received this news on Wednesday. I am thinking and feeling for you all, day and night, because Lior shared such a special soul and one of the greatest love stories ever lived. Omni irreprable enui (irreplacable). His essence will live on….love always and sorrow – lizzie

Comment by lizzie — June 13, 2010

Leave a comment




 
 

 
26.10.09
   
WBC2.2
Hemoglobin11.6
Platelets187
Creatinine0.8
CRP1.7
ESR90
CA 15.331.3
The Official Beatles Website Sipur Pashut Book Store בצק אלים- הבלוג למתכונים
מרתה סטיוארט
החנות של מוג'י
אוליה - בוטיק למוצרי שמן זית #
# #
#
#
CREATED BY
RER
 
  Powered by WordPress